יונה חדד ואחיו נכסים והשקעות בע"מ נ' שטרולי ואח'

פסק דין

בהיכנסו לצומת באור אדום, נטל, מי מהנהגים סיכון מודע לכך שמעשהו עלול להסתיים בתאונה; בחירתו של מי מהנהגים להתעלם מחוקי התנועה, תוך נטילת סיכון עצום הטמון במעשהו, כל זאת במטרה "להרוויח" שניות ספורות, משקפת במדויק את הלך הרוח הפושה במחוזותינו כנגע רע מזה שנים, הלך רוח אשר הדעת אינה סובלת, כך הוא מקרנו!

בפני תביעה בגין נזק רכוש שנגרם לרכב התובעת בעקבות תאונת דרכים שהתרחשה ביום 10.6.12.

רקע עובדתי:

1.התובעת הינה הבעלים של רכב מסוג משאית מרצדס מס' רישוי 34-460-65 (להלן: "הרכב").

נתבע מס' 1 הינו הנהג ברכב אמבולנס מסוג שברולט מס' רישוי 53-405-72 (להלן: "האמבולנס") ונתבעת מס' 2 הינה המבטחת את האמבולנס בביצוע צד ג' במועד הרלוונטי לתאונה.

2.על פי הנטען בכתב התביעה, בתאריך 10.6.12 נהג ברכב זרעיני רוחי, מכיוון בתי הזיקוק שבשד' ההסתדרות לכיוון חיפה, כאשר בכיוון נסיעתו דלק אור ירוק בכיוון נסיעתו.

עוד נטען בכתב התביעה כי נהג האמבולנס, חצה את הצומת כשבכיוון נסיעתו אור אדום ופגע ברכב התובע עקב כך, נגרם נזק לרכבה של התובעת כמפורט בחוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה.

3.הנתבעים הכחישו את המיוחס להם בכתב התביעה, וטענו כי רכב הנתבעים עמד בצומת בתי הזיקוק בחיפה, המתין להתחלפות מופע הרמזור המאפשר נסיעה מכיוונו של הנתבע, עת התחלף מופע הרמזור, התחיל הנתבע בנסיעה, אולם לפתע התפרץ רכב התובעת במהירות לצומת ופגע בעוצמה בחלק הימני קדמי של רכב הנתבע. מכאן סבורים הנתבעים, כי האחריות לתאונה רובצת לפתחו של נהג רכב התובעת.

עדויות הצדדים:

4.התובעת העידה את נהג הרכב מטעמה, את מר רוחי, את מר סלימאן נסר אלדין וכן עד נוסף שנסע עם רכב התובע מר נאסר פאדי. מטעם הנתבעת העיד נתבע מס' 1, בהסכמת הצדדים הוגשה בפני עדותו של עד ההגנה מר יפים זילברט, עדות שנמסרה כעדות מוקדמת בתיק תעבורה ת"ד 2516-01-13 מבלי שיהיה צורך לחקור אותו בשנית, בפני.

עדות נהג התובעת:

5.נהג התובעת העיד בפני כי יצא משער בתי הזיקוק, הבחין באור אדום, עמד והמתין עד שיתחלף רמזור לצבע הירוק. כשהתחלף, פנה לכיוון חיפה שמאלה או אז הגיע רכב האמבולנס, אשר נסע במסלול נת"צ במהירות ופגע ברכבו בכנף שמאל. עוד אישר, כי בנתיבים שליד הנת"צ, עמדו רכבים אחרים מכיוון נסיעתו של הנתבע (עמ' 1 שורות 16, 17 לפרוטוקול). עוד אישר כי לא שמע ולא הבחין בצפירות של סירנה שהופעלה מצד רכב האמבולנס (עמ' 1 שורות 20-22).

עד זה אישר גם בחקירתו הנגדית כי הוא חצה את הצומת כשאור ירוק לכיוון נסיעתו. במהלך הפניה שמאלה, הבחין באמבולנס שנוסע ישר ופוגע בו. אישר עוד כי בטרם נכנס לצומת, הסתכל לשני הצדדים ונכנס לצומת בזהירות (עמ' 2 שורות 6-11).

6.עד התביעה מר נאסר פאדי, אישר גם הוא כי נסעו באור ירוק מלא, אישר עוד כי עצרו בצומת עד שהתחלף הרמזור לירוק ואז החלו פניה שמאלה לכיוון חיפה. עד זה, בחקירתו הנגדית אישר כי הוא ישב מאחורי הנהג ולעצם השאלה אם שמר על קשר עין וכיצד שמר על קשר עין השיב עד זה: "יש רווח של 30 ס"מ והסתכלתי על הרמזור". (עמ' 3 שורה 16).

7.עד התביעה השלישי הוא מר סלימאן נסר אלדין, שעבד בזמן התאונה כמאבטח בבתי הזיקוק, עמד בשער הכניסה וראה את התאונה. עד זה אישר שהוא עומד על הגשר שמחבר את בתי הזיקוק לצומת, פניו לצומת, וכל הזמן הסתכל לכיוון הצומת. אישר כי רכב התובעת יצא לכיוון הרמזור וכשהוא עובר את הצומת באור ירוק, או אז הגיע האמבולנס מהנתיב השני ופגע בו (עמ' 3 שורות 27-30). עוד אישר עד זה כי רכב התובעת עבר באור ירוק. העד אישר, כי דיווח על התאונה לממונים אם כי לא נמצאו רישומים המלמדים על דיווח זה.

עד ההגנה:

8.מר יפים זילברט נחקר בפני כב' השופט גיל קרזבום, אישר בעדותו כי הוא זוכר את התאונה ואישר כי באותו יום נסע באמבולנס, התיישב ליד הנהג, עמדו ברמזור, ומשהתחלף הרמזור לירוק, התחיל בנסיעה, בצומת הגיע רכב מצד ימין ונכנס באמבולנס. עוד אישר, כי רכב התובעת רצה כנראה להספיק לעבור את הצומת, והאמבולנס היה כבר בתנועה, וכתוצאה מכך התרחשה התאונה.

העד אישר כי רכב האמבולנס נסע בנתיב התחבורה הציבורית, אישר כי לא מסר עדות במשטרה סמוך למועד התאונה ואישר כי מי שהביא אותו למתן עדות הוא הנתבע מס' 1 והוא הסיע אותו עד לבית המשפט. עוד אישר העד, כי הנתבע 1 לא ביקש ממנו למסור עדות במשטרה וכי הוא התייצב באותו יום לבית המשפט לבקשת הנתבע. עוד אישר כי היו בדרך חזרה מדיאליזה ואישר כי באותו יום בשל קיומו של פקק תנועה, היה צריך לעקוף את הפקק, הרגליים של העד כאבו לו לאחר הדיאליזה, על מנת ליטול שני כדורים נגד כאבים ובשל כך, נסעו בנתיב תחבורה הציבורי. עוד אישר כי לא נסעו לקופת חולים או לבית החולים לאחר מכן וכן אישר כי לא נסעו עם איתות ועם סירנה.

9.נתבע מס' 1 אישר בפני כי הסיע את התובע מבית חולים אסותא בלב המפרץ, לאחר טיפול דיאליזה, לביתו. מר יפים היה חייב לקבל תרופות ובשל עומס שהיה באזור הצ'ק פוסט נסעו בנת"צ. הנתבע סבור כי מדובר בהצלת חיים ולכן, על פי שיקול דעתו, כך העיד בפני, נסע בנת"צ. בהגיעם לרמזור נשוא התביעה, הבחין באור אדום, עמד ברמזור, ברגע שהרמזור התחלף בכיוון נסיעתו, התחיל לנסוע ובאותה עת הגיע מצד ימין, מיציאה מבתי הזיקוק רכב התובעת וכתוצאה מכך התרחשה התאונה.